פסק-דין בתיק ת"א 11262-05

התביעה והתביעה שכנגד

1. התובעת והנתבעת הן חברות קבלניות. השתיים התקשרו בחוזה ביום 4.6.03, לפיו שכרה הנתבעת את שירותיה של התובעת כקבלן משנה לביצוע עבודות פיתוח לתשתיות במגרש מספר 3008 שבישוב אלעד.  סוכם כי עבור כלל העבודות המעוגנות בחוזה, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן: המחיר החוזי).

2. על פי החוזה, היתה אמורה התובעת לסיים את העבודות עד ליום 30.7.03. בפועל, העבודות נמשכו לאחר המועד הזה. התובעת טוענת כי העיכובים נגרמו כתוצאה ממחסור בפועלים באותה תקופה (בגלל ה"אינטאפדה") ובגלל גנראטור גדול שהוצב במקום שהפריע למהלך העבודה.  ביום 31.8.03 הודיעה הנתבעת לתובעת בכתב על סילוקה של התובעת מן האתר בטענה שהתובעת ביצעה עבודה רשלנית שלא לפי תוכניות העבודה ומן הטעם שלא השלימה את מלוא העבודות. כעבור ימים אחדים, הוסכם על החזרתה של התובעת לאתר וניתנה לה אורכה להשלמת העבודות. ביום 1.10.03 שוב הודיעה הנתבעת לתובעת על סילוקה מן האתר. הנתבעת שכרה את שירותיו של קבלן משנה אחר בשם אבו ג'אפר (להלן: אבו ג'אפר), אשר השלים את העבודות עד ליום 31.1.04.

3. התובעת הגישה תביעה ע"ס 205,506 ש"ח לתשלום המחיר החוזי ולתשלום עבור תוספות שונות בניכוי סכומים ששולמו לתובעת ובניכוי סכומים ששילמה הנתבעת לצדדים שלישיים.

4. הנתבעת צירפה לכתב הגנה מטעמה כתב תביעה שכנגד ע"ס 99,307 ש"ח בגין ההוצאות שהוציאה לתיקון ולהשלמה של העבודות אחרי שסולקה התובעת מן האתר, ובגין נזקים אחרים שהיא טוענת להם עקב הפרת החוזה על ידי התובעת.

5. ביום 30.3.09 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ע"ס 310,000 ש"ח , וזאת בהתבסס על חוות דעתו של המהנדס ארמי גרינשטיין, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה), אשר העריך את שווי שכר העבודה הריאלי עבור העבודות נשוא החוזה שבין הצדדים  בסך של 234,000 ש"ח (לעומת המחיר החוזי של 150,000 ש"ח). לטענת התובעת, על הנתבעת לשלם לה את השווי הריאלי של העבודות "...לאור הנתונים השיקריים ומצגי השווא שהציגה הנתבעת באשר לעבודות ולהיקפן הריאלי בפועל..., (סעיף 5 לכתב התביעה המתוקן). "

ראיות הצדדים

6. מטעם התובעת, העיד המנכ"ל שלה, מר גבריאל עזרא (להלן: עזרא). כמו-כן, הוגשה מטעם התובעת חוות דעת של המהנדס אהוד ענבר. חוות הדעת הוגשה יחד עם תצהירי התשובה שהתיר בית המשפט לתובעת להגיש כתשובה לתביעה שכנגד, ולכן הוחלט כי חוות דעת זו תתייחס לתביעה שכנגד בלבד (ראה החלטה מיום 20.10.10 בעמ' 10 לפרוטוקול).

7. מטעם הנתבעת העידו מנהלה, מר אלי כהן (להלן: כהן), ומנהל הפרויקט מטעמה, מר ראובן פנחס (להלן: פנחס).

8. אתייחס בהמשך לראיות הרלוונטיות במסגרת הדיון וההכרעה בטענות הצדדים.

חוות דעת המומחה

9. בחוות דעתו מיום 20.3.08 ערך המומחה חישוב של הסכומים המגיעים לתובעת בהנחה שסיימה את כל העבודות על פי המחיר החוזי בתוספת סך של 30,408 ש"ח, המגיעים לה לדעתו עבור עבודות חריגות שבוצעו (סה"כ 180,408 ש"ח). מנגד, חישב המומחה את הסכומים שהוציאה הנתבעת לצורך השלמת העבודות, הכוללים תשלומים ששולמו כמקדמה לתובעת (27,000 ש"ח), תשלום צד שלישי בשם "צורי" (שהתובעת מודה שחל עליה) (26,000 ש"ח), תשלום לספקים וחומרים (59,835 ש"ח), תשלום עבור עבודות אבו ג'אפר (בניכוי סך של 3,700 ש"ח ששולם לאבו ג'אפר על ידי התובעת) (58,230 ש"ח) ועלויות התיקונים ושקיעת הריצוף (46,775 ש"ח). בסך הכל, קבע המומחה כי הנתבעת הוציאה סך של 217,840 ש"ח שאמור לחול על התובעת באופן שנוצר הפרש בחשבון הכולל לטובת הנתבעת בסך של 37,400 ש"ח לפני מע"מ, שלדעת המומחה התובעת צריכה לשלם לנתבעת.

כהערת אגב, קבע המומחה, כאמור, כי השווי האמיתי של הפרויקט הוא כ-234,000 ש"ח (עמ' 10 לחוות הדעת).

10. מעבר להתחשבנות הכספית, הגיע מומחה למספר מסקנות כלליות באשר להתנהלות הצדדים בפרויקט, וביניהן:

א. התובעת הציעה את המחיר החוזי לנתבעת שלושה ימים בלבד אחרי שהציעה לה הצעה כפולה מזו (300,000 ש"ח), מה שמלמד שההצעה השנייה לא נשקלה עניינית על ידי התובעת, אלא היתה בחירה של רגע כדי שהנתבעת תעדיף אותה על פני מתחריה (עמ' 4 לחוות הדעת);

ב. החוזה הוא חוזה פאושלי (דהיינו, קובע מחיר קבוע מראש לכל העבודות) מבלי שצורפה אליו רשימת מטלות לביצוע, דבר המשאיר שיקול דעת וחופש רחב למדיי לנתבעת לקבוע את המטלות הקבועות בחוזה לעומת המטלות החריגות (עמ' 4 לחוות הדעת).

ג. התובעת ניהלה את הפרויקט מבלי שנתנה כל התיחסות ללוח הזמנים שאליו התחייבה בחוזה. היא עבדה בשטח עם מספר מצומצם של פועלים, שלא איפשר לה לעמוד בלוח הזמנים. (עמ' 4-5 לחוות הדעת).

ד. מיום 20.7.03 יומני העבודה של התובעת אינם זוכים לאישור של הפיקוח על הפרויקט (עמ' 5 לחוות הדעת).

ה. המומחה דיווח על תקלות שגרמו לעיכוב בהשלמת העבודות על ידי התובעת שרובן באחריותה, כגון:פיצוץ קו ביוב, הצורך בהטיית הקו, פגיעה בקו בזק ונזק לבניין. לעומת זאת, מצא המומחה אחריות לעיכוב מצד הנתבעת בהעדר טיפול מהיר בהזזת הגנרטור (עמ' 5 לחוות הדעת).